Next Page  26-27 / 52 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 26-27 / 52 Previous Page
Page Background

אמא

אִמָּא שֶׁלִּי מְנַקָּה

אֶת הַשֵּׁרוּתִים

שֶׁל הַחוֹקֶרֶת הַדְּגוּלָה

שֶׁמֶּחְקָרֶיהָ עַל מִגְדָּר

וּתְפִיסוֹת פְּסִיכוֹאַנַלִיטִיּוֹת

ּפּוֹסְט-סְטְרוּקְטוּרָלִיסְטִיּוֹת

הֵבִיאוּ אוֹתָה

לַהֶשֵּׂג הַמַּדְהִים

הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה

שֶׁהִתְקַבְּלָה

כִּפְּרוֹפֶסוֹר מִן הַמִּנְיָן

עוֹד הַצְלָחָה פֶמִינִיסְטִית בְּצַמֶּרֶת הָאַקַדֶמְיָה.

אמא, נפתלי שם-טוב, אדומה, אנתולוגיית שירה מעמדית, הוצ׳ אתגר, מעין, הכיוון מזרח, 7002, עמוד 29

שיהא שם שמים מתאהב על ידך - שיהא קורא ושונה,

ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות

תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פו, עמוד א

חכם בן ציון אבא שאול

מזהיר שתלמוד תורה ללא דרך ארץ גורם לחילול ה‘ ואף בביתו.

ולדאבון לב, ישנם שלומדים תורה כראוי, אולם בדרך ארץ אינם נזהרים.

ומלבד חסרון הדרך ארץ גופא, לפעמים נגרם מכך חילול שם שמים.

אפשר לראות זאת לעתים אף בדברים קטנים, איך יכול אדם לצעוד במקום

שזה עתה עמלים בניקיונו וכיוצא בזה? ואף בתוך ביתו. אם יתפוס חלילה

כמנהג הזה, יגרום לחילול ה‘ בתוך ביתו. וזאת מלבד אשר לדעתי אדם כזה

חשוד הוא על ממונות. תכלית העניין הוא מאמרם ז“ל באבות: ’יפה תורה עם

דרך ארץ‘, וצריך להיזהר בזה.

אור לציון שער, מאמר ב‘ - כבוד הזולת, דרך ארץ קדמה לתורה, עמוד קע. מכון אור לציון, ירושלים, תשנ“ה

נולד בירושלים בכ“ט בתמוז תרפ“ד )4291(, בן בכור במשפחה של חמישה עשר ילדים. בילדותו, גדל

בשכונת שמואל הנביא והתחנך בתלמוד התורה ’בני ציון‘. בגיל 11 עבר ללמוד בישיבת ’פורת יוסף‘,

ולמד מפי חכם יעקב עדס, חכם צדקה חוצין וראש הישיבה חכם עזרא עטיה. החברותא שלו בלימודיו

היה חכם עובדיה יוסף.

חכם בן ציון אבא שאול, מסר שיעורים לתלמידי חכמים ולפשוטי העם - כל ציבור כפי כוחו. בשבתות, היה מוסר

שיעורים בהלכה בבית הכנסת ’אהל רחל‘ בירושלים. לימים התמנה, יחד עם הרב יהודה צדקה, לראש ישיבת ’פורת

יוסף‘ והעמיד תלמידים הרבה. כמוהל, זכה להכניס אלפי ילדים בבריתו של אברהם אבינו.

חיבוריו כוללים סדרת ספרים בשם: ’אור לציון‘, והם כוללים: שו“ת ופסקים - ג‘ חלקים, חידושים על מסכתות

יבמות, כתובות ושביעית, וכן ספר מוסר והשקפה, ’זיכרון הדסה‘, שקרא על שם אשתו, מרת מסעודה הדסה.

בשנת תשמ“ג )3891( חלה, סבל ייסורים, ואף איבד מאור עיניו. ביום י“ט תמוז תשנ“ח )8991(, נלקח לבית עולמו,

ומנוחתו כבוד בבית החיים סנהדריה בירושלים.

24

עמוד

25

עמוד